יום שבת, 21 בינואר 2012

משימה 7

ההרצאה שהחלטתי לצפות בה היא על נושא האחריות שמועברת ע"י שר החינוך לשעבר יוסי שריד.
הרצאה נעשתה בתוך היכל אך לא ברור מי קהל השומעים ככל הנראה אלו מורים ואנשי צוות החינוך.
ההרצאה בהתחלה הייתה מעניינת שבה יוסי  שריד מנסה להסביר אחריות אך יותר קל להסביר מדוע צריך אחריות.
בתוך ההרצאה החליט שר החינוך לשעבר לקרוא כמה פסוקים מן התנ"ך מספר דברים ,שמשם הוא מנסה לתאר את מעשיו של משה ...ומסה להוכיח מדוע הענישו את משה והתשובה העיקרית היא בגלל האחריות.
יוסי שריד טוען שהוא מאמיין בדוגמא אישית ושאין   דוגמא אישית בלי אחריות זה תמיד צריך להיות יחד.
השאלה הנשאלת איך אנ מנסים לחנך את הדורות הבאים ?...הדבר העיקרי הוא דבר ראשון לדעת לקבל אחריות ואח"כ כל השאר.
יוסי שריד טוען שהוא אינו מאמין בחינוך אלא בדוגמא אישית כי כאשר יש דוגמא אישית אין צורך בחינוך.
תוך כדי ההרצאה נשאלות שאלות.
שאלה שעלתה היא מי הם המחנכים?...תשובה מפיו של שריד הוא שההורים הם המחנכים העיריים ואחריהם הפוליטיקאים וכוכבים בטלויזיה ובסוף ע"י מורים בכיתה.
משפט יפה שנאמר הוא שאנו מגלגלים אחריות מאש מקבלים אותה וזה מאד נכון לגבינו.
כמעט לקראת סיום נותן שריד כמה דוגמאות לכמה דברים שהיה ראוי שמישהו יקח עליהם אחריות, כמו המפעל הציוני,קצבאות הכי נ נמוכות בעולם המפותח,הסבר ההון הכי ריכוזי במדינת ישראל, ועוד...
בסוף ההרצאה קרא שריד קטע מכתבה בעיתון שיחד עם הקהל ניתחו אותו.
וכמובן סיכום בעל כמה ד'ק ארוכות על אחריות שלא בדיוק מביעות עידוד במצב הנתון כיום.
חצי מההרצאה עניינה אותי וחצי לא ממש ,בסה"כ היא הייתה בסדר.




הוראה הפוכה:
הוראה הפוכה היא בדיוק ההפך מסגנון הלימוד שנעשה עד עכשיו,קודם צפיית קטעי וידאו ולאחר מכן השיעורי בית ואח"כ ניתוח השיעורים יחד עם המורה/מרצה.
בדיוק כמו מעבדה של אנשים אנושיים,אין שום שינוי בחומר הלימוד האותנטי.
מה שיוצר שאלות ועבודה בצוות בכחתה ,יצירה ושיטות לימוד.
מרטתה הוא להקל על הלומד ולהעניק ללומד מיומנות למידה והתעמקות בנושא.
אני חושבת שדרך למידה זו היא יעלה מכיוון שאנו שולטים בחומר ולא המרצה שולט במה אנו נשלוט ואיזה חומר יקלט,כל תלמיד רשאי להביע את השפת עולמו בצורה הכי ברורה ומובנת לו בנושא העיקרי שעליו למדים
דרך לימוד זו יוצרת שאלות רבות ותהיות שחווה התלמיד במהלך ניתוח ההרצאה ללכל כל הכוונה ועזרה.
אין בדרך זו מי צודק ומי לא צודק אין הרגשה של כישלון אלא ההפך.
אני חושבת שמכללות גדולות זה יעיל מכיוון שכל אחד עוסק בלימודיו ומגיע לשיעור מוכן לא כמו שהמורה מעביר את החומר וחצי מהתלמידים לא קלטו דבר.
בעיניי בדרך חינוך זו יש יותר יתרונות מאשר חיסרונות וזה מקל על התלמידים.לא בטוח שעל כולם,אך על רובם.
ובקורס זה אני מרגישה שאני יותר מצליחה להביע את עמדותיי בכתיבה על הנושא שעליו נעשה הניתוח המעמיק.וזה יותר מחלחל למוחי וכך אני צוברת יותר ידע ויכולה לעשות שימוש בממצאים אלו גם בנושאים וקורסים אחרים.
זה גם מפתח את כישרון הכתיבה ומרחיב את אופקיי הלמידה ואת השאלות .
אני מרגישה שדרך לימוד זו טובה לי עוזרת לי ומבטאת את הצד הטוב שבי,יותר קל לי להבין להפנים וליישם.
אני משערת שדרך לימוד זו תחלחל ברבה מכללות /אוניברסיטאות/מוסדות לימוד,מכיוון שההצלחה טמונה בכל תלמיד ותלמיד וככל שהוא למד יותר ולבד הוא מצליח לפענח טוב יותר את הסיטואציה.
דרך לימוד היא בעיקר ע"י שאיבת ידע ממקורות וזו הדרך האידיאלית ליישם עיקרון זה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה